מבוא: הסטת נקודת האיזון המשפטית

הסכמים לגירושין או הסכמי הורות משותפת, מפורטים ככל שיהיו, ככל הסכם – אינם יודעים לצפות את כל התרחישים האפשריים. בתקופת המלחמה הנוכחית אנו נתקלים בעלייה חדה של המחלוקות בין הורים החולקים אחריות משותפת על ילדים. הסיבות לכך שונות ומגוונות. אם זה המעבר החד משגרה לחירום, על אי הוודאות וחוסר היציבות שתקופה זו מביאה עימה, כמו גם אי וודאות גמורה מה יהיה היום ומה יהיה מחר. שלא לדבר על מחרתיים כמו גם על עוד שעה.

תקופה זו מאופיינת גם בעלייה תלולה בבקשות לצווי עשה ואל תעשה, ושימוש בטענות "כוח עליון" (Force Majeure) לעיכוב או שינוי הסדרי שהות. המאמר להלן יסקור את הכלים המקצועיים לגישור אפקטיבי המונע התדיינות מיותרת בערכאות.

כמות השינויים והבעיות שנוצרות היא רחבה מאד. למשל, מקרים בהם רק לאחד מבני הזוג יש ממ"ד; הורים המגויסים למילואים; מצב שבו משמורן מסייע שלישי (כמו סבא/סבתא) כבר לא יכול לטפל בילד בזמני אזעקות; נסיעות רחוקות; עדכוני מיקום בזמן אזעקות, ועוד כהנה וכהנה דילמות יום יומיות שצפות בתקופה זו.

במקרים רבים, ללא הסדרה מהירה, מחלוקות אלו מתדרדרות לפנייה לערכאות — דווקא בתקופה שבה היכולת לקבל מענה מהיר מוגבלת.

הבניית "פרוטוקול חירום משפחתי" ככלי למניעת התדיינות

מתוך ניסיון מצטבר בגישורים בתקופות חירום, פיתחנו גישה פרקטית הכוללת הבניית “פרוטוקול חירום משפחתי":

הנחיות פיקוד העורף הן עוגן טוב לתחילת השיח, אולם פעמים רבות אינו מספיק, ומשאיר פתח לפרשנות אינדיבידואלית של ההורים את ההנחיות. על כן בחדר הגישור אנו מסייעים לצדדים ליצור נספח חירום להסכם הקיים, הכולל שלושה עיקרים:

• קריטריונים אובייקטיביים: קביעת רדיוס מיגון תקני (ממ"ד/מקלט) כבסיס לפעילויות יום וללינת לילה.
• מנגנון הכרעה מהיר: מינוי גורם שלישי (מגשר או מתאם הורי) המוסמך לתת החלטה זמנית בתוך שעות בודדות במקרה של מחלוקות, כגון מעבר בין ערים תחת אש.
• שימור רציפות הקשר: קביעת חובת "קשר חזותי" (וידאו) יומיומי במקרים בהם נמנעת הגעה פיזית, כדי למנוע טענות עתידיות על ניכור הורי בחסות המלחמה.

עקרונות בבסיס הליך הגישור

הליך גישור מסוג זה צריך להיעשות ברגישות, ובבסיס שלו, לסייע לצדדים לבצע הבחנה בין חרדה סובייקטיבית למניעה אובייקטיבית; קרי, על המגשר/ת לבחון האם המניעה מבוססת על צווים רשמיים (סגירת מוסדות חינוך, צווי גיוס) או על תחושות אישיות. ואז לסייע בידי הצדדים להגיע לעמק השווה באיזון העדין שבין איסורים רשמיים לבין חששות סובייקטיביות.

הסכמי ביניים קצובים: על כל הסכמה לתקופת המלחמה יש יש להגדיר בכתב כי המדובר בחריגה זמנית מהסדרי השהות עקב המלחמה, "בלי לפגוע בזכויות" (Without Prejudice) ותסתיים מיד עם חזרת המשק לשגרה, כדי למנוע מצב שבו שינוי זמני יהפוך קבוע.

היבטי סמכות ושיקול דעת שיפוטי

נקודה אחרונה שראוי להדגיש במאמר זה היא כי בתי המשפט לענייני משפחה מוצפים בעת הזו בבקשות נוכח השינויים המתרגשים עלינו, ונוטים לדחות בקשות קנטרניות ולחייב בהוצאות צדדים שאינם מפגינים גמישות.

תפקיד המגשר/ת הוא למנוע את הצורך בפניה לערכאות משפטיות, ולהציג לצדדים את "ניהול הסיכון המשפטי" – הסיכוי הגבוה שבית המשפט יכפה פתרון טכני שאינו מתחשב בצרכים הייחודיים של המשפחה, לעומת פתרון גישורי המעניק לשני הצדדים שליטה בתוצאה.

יתרון זה מתחדד במיוחד בתקופות חירום, שבהן הזמן והגמישות הם קריטיים, ולעיתים אין מענה מספק במסגרת ההליך המשפטי.

שימוש בגישור מאפשר לעקוף את העומס בערכאות ולייצר פתרונות יצירתיים שאינם מצויים ב"ארגז הכלים" של השופט (כגון חלוקת נטל הסעות גמישה בהתאם למפת ההתרעות).

המשמעות הפרקטית ברורה: ככל שההסדרה נעשית מוקדם יותר, כך ניתן למנוע הסלמה, לשמור על יציבות עבור הילדים ולהימנע מהליך משפטי מיותר.

סיכומו של דבר, יעילותו של הליך הגישור ככלי לפתרון סכסוכים במצבי שגרה מועצם ומתרחב בעיתות מלחמה. הן בשל הצורך להגיע להכרעות מהירות; הן מכיוון שפעמים רבות מדובר ב"דף ריק" בהסכם שיש למלא אותו בתוכן בזמן מהיר ובתקופה של לחץ, חרדות, ואף פחדים קיומיים;  בתקופה של חוסר יציבות משפטית ותפעולית, הגישור אינו רק חלופה ליישוב סכסוכים, אלא כלי ניהולי הכרחי. מיצוב המגשר כסמכות מקצועית המבינה את הממשק בין הוראות החוק למציאות הביטחונית, מאפשר לצדדים (ולעורכי הדין המלווים אותם) להגיע לפתרון מהיר, שמיטיב עם הלקוח הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

בברכת חג שמח וכשר, שקט ושלווה במחוזותינו במהרה,

אמן.