הקדמה

במאמר הזה נבקש לשתף את הקורא מה הוא גישור בין דורי עבורנו, מה מייחד אותו ומה מאפיין את האופן בו אנחנו נותנים מענה לאתגר הגדול הנקרא גישור בין דורי.

בין אם הסיפור הוא סיפורה של קבוצת חברות עתירת נכסים אותה הקים האב המייסד, וכשהגיעה העת "להעברת מקל", הדור השני והשלישי נקלע למחלוקות באופן המאיים על שלמות המשפחה ועל עתיד עסקיה ונכסיה. 

ובין אם הסיפור הוא מחלוקת בין שלושה אחים באשר לטיפול "הנכון" באבא אשר הפך סיעודי.

בשני המקרים במרכז הגישור הבין דורי עומדים בני אדם שהינם בני אותה משפחה, בני דורות שונים, אשר משתייכים לאחת משתי הקבוצות:

הראשונה – בני משפחה הפונים לגורם מתמחה בגישור בין דורי, לא על רקע של מחלוקת או סכסוך אלא על מנת שיסייע בידם לגבש הסכמות מראש ועל בסיסן לתכנן ולממש את חילופי הדורות. אלו בד"כ משפחות עתירות נכסים משותפים.

השנייה – הפונים לגישור בעקבות מחלוקות שכבר הפכו לסכסוך, סביב סוגיות הקשורות בחילופי הדורות, לפני או אחרי שהחלו הליכים משפטיים, בקבוצה זו אנחנו פוגשים גם משפחות עתירות נכסים וגם בני משפחה מן הישוב, כמוך וכמוני, אלו וגם אלו נקלעו לסכסוך בין דורי, מבינים את משמעות ניהול הליכים משפטיים, ומנסים להגיע להסכמות באמצעות גישור ולהישאר משפחה .

גישור במשרד בורוכובסקי

רוב הגישורים המתקיימים במשרד ובכללם הגישורים הבין דוריים, הינם עסקיים  והינם "ממוקדי הסכם".

גישור ממוקד הסכם מבטא גישה פרגמאטית. אנחנו המגשרים פועלים יחד עם בני האדם הלוקחים חלק בהליך, על מנת לזהות את המניעים, האינטרסים (בשונה מהעמדות) ולקיים הליך המשלב דיון ודיאלוג. הדיאלוג הוא אשר מאפשר לצדדים לראות (ממש לראות) את האדם האחר (על דיון ודיאלוג ראה הפרק מהו דיאלוג בספרו של עו"ד מני נפתלי "מעשה הגישור " מהדורה מעודכנת). "המציאות המשפטית" תופסת מקום חשוב בגישורים המתקיימים במשרד יגאל בורוכבסקי ושות', אבל הינה רק עוד אחד מהכלים בהם אנחנו עושים שימוש על מנת להביא את הצדדים להסכמות.

אז במה שונה הגישור הבין דורי?

שתי משפחות שני עולמות

לאורך השנים בהן אני מגשר, פגשתי משפחות רבות. באמצעות המפגש עם שתיים מהן נדגים את הייחוד של הגישור הבין דורי (מפאת צנעת הפרט שונו מספר פרטים מזהים)

1. משפחה מרובת נכסים

אב המשפחה, מייסד קבוצת חברות מצליחה, הלך לעולמו בשיבה טובה. הותיר אחריו חברת תקשורת משגשגת, השקעות נדל"ן בשווי העולה על 100 מיליון ש"ח, צוואה – והרבה שאלות פתוחות.

היורשים:
– הבת, שניהלה לצדו של  את עסקי התקשורת .
– אחד הבנים, שהיה מעורב בעקר בניהול שוטף של הנדל"ן וניהול המשרד.
– אח נוסף, שנותר מחוץ לעסקי החברה.

חלק מהדור השלישי כבר היה מעורב בעסק, חלקו התגוררו בחו"ל ללא עניין בניהול, ואחרים היססו האם להשתלב.

– עמדו על הפרק שאלות של בעלות, ניהול, מנגנוני חלוקה, מיסוי, שמירה על זהות החברה התחשבות בדור הצעיר.
– ברקע, גם מטענים רגשיים שנצברו בין בני המשפחה לאורך שנים, שוני מהותי בין הדורות.

והייתה גם סבתא, האלמנה של האב המייסד.

לצורך מאמר זה נקרא לה משפחה 1

2. איך נכון לטפל באבא ?

הורים גידלו בדירה צנועה את שלושת ילדיהם. האם נפטרה ואחד הבנים שלא נישא  נותר לגור בדירה עם האב בעוד ששני אחיו נישאו והתגוררו עם משפחותיהם בישובים מרוחקים .

לימים האב הפך סיעודי והבן שהתגורר אתו נשא בחלק משמעותי מהטיפול באב. מחלוקת התגלעה בין האחים באשר לרצון שני האחים שלא התגוררו עמו להעביר את האב למוסד מתאים. האח שהתגורר עם האב סבר שיש להותירו בבית (בו התגורר גם הבן עצמו) ולהסתייע במטפל.

לצורך מאמר זה נקרא לה משפחה 2    

מה מבדיל גישור בין דורי מגישור עסקי.

המאפיינים שאפרט אינם רשימה ממצה, חברי המגשרים ודאי יידעו להוסיף עליהן מניסיונם.

ההורה הנוכח: הגישור של משפחה 1 החל בחילוקי דעות כמעט על הכל. על העובדות, על הניתוח המשפטי, על משתתפי הגישור, על הפרוצדורה, על הנתונים הכלכליים, על סיכוני המס, אבל היה דבר אחד משותף ואותנטי: הרצון שלא לפגוע בסבתא. לא לפגוע במובן של דאגה לרווחתה אבל יותר מזה, לא לפגוע במובן של שלמות המשפחה. כל משתתפי הגישור בני הדורות השונים כלכלו את עמדותיהם ומהלכיהם באופן בו לא ייתפסו כמי שחלילה יפגעו בסבתא.

הגישור של משפחה 2 עסק ברובו בטיפול הנכון באב. גם כאן הצדדים היו חלוקים על שורה ארוכה של נושאים אבל על נושא אחד הייתה הסכמה – יש לבחור את הפתרון הנכון ביותר לאבא ואיש מהצדדים (גם כשהסתברו נושאים נוספים על הטיפול באב) לא רצה להיתפס בעיניו של האב כמי שפוגע בלכידות המשפחתית.

ההורה החושש: לעיתים הפניה לקיום הגישור מגיעה מכיוונו של הורה (למשל מקום בו קיים ניכור שמונע מסבא וסבתא לפגוש בנכדים). במקרים כאלו ההורה חושש מתגובת הבן או הבת או בני משפחה אחרים, וחשש זה משפיע על כל התנהלותו בגישור. לרבות על נכונותו לקחת חלק בפגישה משותפת.

עוצמת הרגש: בגישור עסקי אנחנו פוגשים חדשות לבקרים עוצמות רגש גבוהות, אבל אף אחת מהן אינה משתווה לעוצמות הרגש בגישור הבין דורי. גישור (גם לא גישור בין דורי) לא מתיימר  לטפל במטענים הרגשיים שנצברו לאורך השנים ועמם הגיעו הצדדים לגישור. המגשר המיומן יידע להבחין במטענים אלו ולאפשר לצדדים (בעיתוי מתאים) לשתף בהם. אולם הגישור צופה פני עתיד ומטרתו לייצר הסכמות. הגישור של משפחה 1 "התפוצץ" מספר פעמים טרם שנחתם ההסכם בשל תגובות של אחים שמקורן במטען רגשי משפחתי. במשפחה מספר 2 היחסים בין האחים הקצינו לרמות איבה גלויה כאשר לתוך המחלוקת השתרבבו עניני ירושה.

העיתוי והפער בין הפגישות המשותפות ובין הפגישות הנפרדות: ברובם המכריע של הפעמים אנחנו מתחילים את הגישורים העסקיים בישיבה משותפת. על בסיס לימוד התיק והחלטות המתקבלות במהלך הגישור, אנחנו מעודדים את הצדדים להשמיע את טיעוניהם באוזני הצד השני, גם אם אלו עלולים להביא לשיח נוקב בשלב מוקדם. לעתים, שונים הדברים בגישור בין דורי. בגישור בין דורי אנחנו עובדים עם הצדדים על מנת לבנות בשלות לפגישה משותפת. לפגישה משותפת עם משפחה 2 הצלחנו הגיע רק מקץ 3 פגישות גישור נפרדות וגם זאת רק על מנת להיווכח שיש עוד עבודה בטרם נקיים פגישה משותפת נוספת.

הליך הבנת המניע האמתי ארוך והוא קורה בפגישות הנפרדות: צדדים מגיעים לגישור עם "עמדות". על מנת להבין מה באמת מניע אותם, על מנת שנבין מה הם  באמת נושאי הגישור, על מנת לבנות בסיס לדיאלוג ועל מנת לעבור לשיח של אינטרסים מתקיימות, בין היתר, פגישות נפרדות. לאורך השנים מצאתי שלוקח זמן ארוך לבן משפחה בגישור בין דורי לחשוף את מניעיו האמיתיים, או מה הסיבה האמתית בגינה הוא משתתף בגישור.  כך למשל אחד האחים במשפחה 2 דיבר בכאב על היות אח אחר "האח המועדף" על ההורים. אותו אח מועדף ייהנה מהטבה כספית ניכרת, אם תתקבל עמדתו ביחס לטיפול באבא. כאשר התברר שזה אחד מהמניעים החזקים של האח, הפכה ההטבה לאחד מנושאי הגישור.

האור בעיני הצדדים כשזה נגמר (בד"כ) בהסכם: שום דבר אינו דומה לאור בעיני הצדדים בתום הישיבה בה נחתם הסכם גישור בין דורי. בני משפחה בני דורות שונים  הצליחו לבנות בסיס לשימור ומקסום שווי הנכסים והכי חשוב תוך שמירה על המשפחה.

לא תמיד מדובר בחיבוקים אבל תמיד בעיניים של הצדדים אפשר לראות אור של מי שהצליח לשמור על המשפחה שלו מפני פירוק. בכותרת המשנה מצאתי להוסיף את המילה "בד"כ". יש מקרים בהם הגישור מסתיים בלי שהגענו להסכמה בנושא אחד או יותר מבין נושאי הגישור. אבל אם הצלחנו לבנות דיאלוג, אם הצלחנו לעשות טוב "רק" בעניין מפגשים סדירים בין הנכדים לסבא וסבתא, האור הזה בעיני בני המשפחה, עבורם ועבורנו הוא אחר יחיד ומיוחד.

האור הזה מדבק הוא עוזר להבין מה הדברים החשובים באמת בחיים. האור הזה הוא גם תזכורת עבורנו המגשרים, למה בחרנו בעיסוק הזה.

מכלול הידע הניסיון והיכולות לטובת העברה בין דורית משולבת גישור

המאמר לא יהיה שלם בלי שנציין את המענה המשולב שנותנות מחלקות הגישור והבוררות והמחלקה העסקית במשרד, באותם מקרים בהם אנו מלווים העברות בין דוריות. על השילוב הזה ותוצריו, באחד המאמרים הקרובים.