לפני כשבועיים פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון (כב' השופט יחיאל כשר) שעסק בסוגיה מרתקת – מה המשמעות שיש לכך שבעל דין, בעדות יחידה, משקר בעניין המצוי בלב המחלוקת, והאם נכון לדחות את תביעתו, רק משום כך, באופן אוטומטי – עמדה המוכרת בשם "חזקת השקר".  

בית המשפט העליון ביקש להחיל את חזקת השקר בפעם הראשונה בפסק דינו של כב' השופט שטיין ב-ע"א 765/18 חיון נ' חיון (1.5.2019). כב' השופט שטיין קבע כי אם בעל דין נתפס בשקר בעניין המצוי בלב המחלוקת, די בכך כדי לדחות את תביעתו באופן אוטומטי. בבסיסה של החזקה עומד העיקרון לפיו "מי שמשקר בעניין אחד, בוודאי גם משקר בעניין אחר". 

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון לאחרונה, נטען על ידי חברת ביטוח כי יש להחיל את "חזקת השקר" כלפי מבוטח שלה, ולכן לדחות תביעת פיצויים שהגיש רק משום שהוא שיקר בעניין שמצוי בלב המחלוקת. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט העליון, משום שהנסיבות שם לא התאימו כדי להחיל את חזקת השקר.

עם זאת, כב' השופט כשר לא הסתפק בכך, והוא ביקש לקיים דיון עקרוני ביחס לחזקת השקר, האם נכון להשתמש בה במקרים המתאימים, או לא. כב' השופט כשר ערך את הדיון משום שהוא סבר שמאז ניתן פסק דינו של כב' השופט שטיין, החלה מגמה הולכת וגוברת של בעלי דין לטעון את טענת "חזקת השקר" ולהסתמך עליה.

בפסק דינו כב' השופט כשר הביע את הסתייגויותיו מ"חזקת השקר". כב' השופט כשר גם סקר פסיקה של בית המשפט העליון שניתנה מאז פסק הדין של כב' השופט שטיין, אשר ביקרה את חזקת השקר והסתייגה ממנה, לצד פסק דין של כב' השופט שטיין בעצמו שהגדיר את תחולתה באופן מאוד מצומצם.

היתרונות בהחלתה של חזקת השקר אינם רבים, ונראה דווקא שהחסרונות שיש בה מצדיקים שלא להחילה.

כב' השופט כשר סבר שקביעה אוטומטית שבעל דין ששיקר בעניין המצוי בלב המחלוקת, פירושה שיש לדחות את תביעתו באופן אוטומטי, וזאת מבלי לברר ולשמוע את כל הראיות בתיק, עלולה להוביל לעיוות דין ולפסקי דין שאינם משקפים את האמת.

זאת בפרט, שעה שהכלל לפיו "מי שמשקר בעניין אחד, משקר גם באחרים", אינו נכון תמיד. להפך. במרבית המקרים, עד שמשקר בעניין אחד, אומר אמת בעניינים אחרים. כב' השופט כשר גם מתייחס לכך שגם בפסיקה זרה יש התייחסות לכלל הזה לפיו מי שמשקר בעניין אחד, משקר גם בעניינים אחרים, כ"אסקיומה שגויה לחלוטין".

לאור זאת (ולאור נימוקים אחרים שאינם מפורטים כאן), השופט כשר סבר שאין זה נכון להחיל את "חזקת השקר". חשוב לציין, כי עמדתו של כב' השופט כשר לא נובעת מכך שהוא סולד פחות מאמירות שקר בבית המשפט, אלא משום שהוא חושב שתוצאה אוטומטית של דחיית תביעה, ללא שיקול דעת של בית המשפט, היא תוצאה בעייתית שאין להסכין עימה. לדעתו, כאשר בית המשפט יתקל בבעל דין כזבן, הדבר ממילא יקשה עד מאוד לבית המשפט לקבל את טענותיו, אולם אין כל צורך לקבוע מראש, ובאופן אוטומטי, שתביעתו תדחה, בהתעלם מכלל הראיות בתיק.

אנו סבורים שמדובר בפסק דין חשוב מאוד. פסק דין שמשדר מסר ברור מאוד – שקר בבית משפט הוא עניין חמור שיפגע קשות בסיכויי השקרן. בית משפט שיתרשם כי בעל דין משקר יתקשה מאוד להאמין לו, והדבר ישפיע על תוצאות המשפט. שקר ביודעין עשוי ואף ראוי שיגרור הליכים פליליים. יחד עם זאת, מבחינת התוצאה המשפטית – בתי המשפט צריכים לשמור על שיקול דעת ולא להשתמש או לחפש קיצורי דרך אוטומטיים. המטרה היא להגיע לחקר האמת ולתוצאה הצודקת, בכלל הסוגיות שבמחלוקת.

(רע"א 26714-11-24 מנורה מבטחים לביטוח בע"מ נ' מלי נעים (נבו, 4.9.2025)