שוב סייענו לארגן את כנס הבנקאות השנתי של לשכת עורכי הדין

השנה התמקד הכנס באתגרים המרכזיים בשוק המקומי והגלובלי: קידום התחרות והגברת אמון הציבור, הטמעת חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות, והידוק סטנדרטים של ציות רגולטורי תוך שיפור חוויית הלקוח.

עו"ד יגאל בורוכובסקי ראיין את המפקח על הבנקים – עיקרי הדברים
המוטו שעמד בבסיס השיחה: תחרות מחזקת אמון, ואמון מחזק יציבות. האסטרטגיה היא לחזק תחרות בלי לפגוע ביציבות. ביחס לוועדת בכר: בעבר היה עולם של בנקים גדולים בלבד; כיום המטרה היא לעודד גופים גדולים להשקיע בבנקים קטנים, תוך תנאי תחרות הוגנים. לגבי כניסת בנקים לעולמות סמוכים כמו ביטוח – יש רצון לאפשר יותר, אך בתוך גבולות שייקבעו בהדרגה, ולכן, בהתחלה ניתן לקבל מצב של cherry picking  ומיקוד במגזרים רווחיים, אך הציפייה היא שהבנקים הקטנים ירחיבו את השירותים שלהם בהמשך.

ביחס ל"נוהל גילוי מרצון": הפיקוח מדגיש כי לבנקים אחריות עצמאית בתחום איסור הלבנת הון. כאשר המדינה קובעת שהכסף תקין, הציפייה היא שהבנקים יקבלו אותו, ואכן שיעור הסירובים נמוך. עם זאת, בתחום הקריפטו קיימים אתגרים מורכבים יותר, ולאחרונה ניתנה הנחיה המסדירה את אופן קבלת כספים שמקורם בפעילות קריפטו.

בנושא רווחיות הבנקים הודגש כי רווחיות כשלעצמה אינה פסולה; הפיקוח מנתח את מקורות הרווחיות ושואף להעמקת התחרות. הצעדים האחרונים שננקטו היו תקופתיים ומוגדרים, ונעשו בהתנדבות על רקע ביקורת ציבורית ותהליכים חקיקתיים; אין צפי לצעדים נוספים דומים אלא אם מצב המשק יחייב זאת.

לגבי העתיד הטכנולוגי: בינה מלאכותית, בלוקצ'יין, מטבעות יציבים ומחשוב קוונטי צפויים לחולל שינויים משמעותיים בענף; הטוקניזציה צפויה להתרחב עם קידום תזכיר החקיקה. בבנקאות פתוחה ניכר שימוש הולך וגובר (מאות מיליוני פריטי מידע בחודש), אך כדי להגיע לאימוץ עמוק יותר נדרש חיבור טוב יותר למערכות תשלומים, לפיקדונות ולמארג חקיקתי מתאים.

עו"ד אלירן גומל, ראש מחלקת בנקאות והניהול סיכונים הרצה על סנקציות כלכליות ויחסי בנק-לקוח

עו"ד גומל הציג את ההשלכות המעשיות של החלת סנקציות כלכליות בינלאומיות על פעילות הבנקים בישראל. הוא הדגיש כי גם כאשר לסנקציות אין תחולה ישירה בישראל, הבנקים מחויבים לניהול סיכונים מחמיר בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין 310 ו-411 ולהנחיות המפקח על הבנקים, והמפקח אף פרסם טיוטה  לאחרונה בנושא מתן שירותים ללקוחות ברקע משטרי הסנקציות. במסגרת זו, סירוב לתת שירות ללקוח הנמצא ברשימות סנקציות עשוי להיחשב "סירוב סביר" לפי סעיף 2 לחוק הבנקאות, ובלבד שהבנק ביצע בחינה פרטנית של הלקוח והפעולה ובחן את החריגים האפשריים במשטר הסנקציות. ההרצאה הדגישה את המתח שבין חובת הבנק להעניק שירותים חיוניים ללקוחותיו לבין חובתו להגן על עצמו ועל המערכת הפיננסית מפני סיכוני ציות, משפט ומוניטין, והציעה צעדים פרקטיים לבנקים, וללקוחות שמתמודדים עם סנקציות, כיצד להתנהל.

נתראה בכנס הבא.