בימים אלו מוקרנת בנטפליקס סדרת הדוקו "The Murdoch Dynasty", העוסקת במשפחת מרדוק,  אימפריה עסקית אדירה שנקלעה למאבק ירושה ממושך.
מאחורי הדרמה מסתתרת תופעה מוכרת היטב: האתגרים המורכבים של העברה בין דורית בחברות משפחתיות, גם כאשר עומדים לרשותן המשאבים והיועצים הטובים ביותר.

כמי שעוסק בליווי ובייעוץ לחברות משפחתיות, הצפייה בסדרה היא הרבה מעבר לבידור; היא שיעור באתגרים הניצבים בפני מייסדי חברות וילדיהם, ובתהום שנפערת כשהמייסד אינו משכיל לכלכל את צעדיו בתבונה וברגישות.

לרופרט מרדוק, מייסד אימפריית התקשורת המשפיעה בעולם (פוקס ניוז וניוז קרופ), היו היועצים הטובים והיקרים ביותר. ועדיין, הוא ויועציו נכשלו כישלון חרוץ בשמירה על שלמות המשפחה, בתוך הניסיון לבצע העברה בין דורית בניהול אימפרית התקשורת.

מדוע זה קרה? ומה ניתן ללמוד מהפרשה המהדהדת הזו?

מ"וולמארט" ועד "שטראוס": הדינמיקה היא אותה דינמיקה

לפני שנצלול לקרב המשפחתי, חשוב להבין: מרבית העסקים בעולם הם משפחתיים, על כן, סיפורה של משפחת מורדוק הוא הסיפור של חברות משפחתיות. חברות ענק שכולנו מכירים כמו לגו, טאטא, וולמארט ופיאט הן כאלו. גם בישראל, עמוד השדרה הכלכלי נשען על חברות משפחתיות כשטראוס, פוקס, שפיר, רמי לוי, עזריאלי, דמרי ורבות נוספות.  

זרעי הפורענות: מלכודת השוויון

תנאי הנאמנות של משפחת מרדוק שורטטו ב־1999, כשרופרט מרדוק התגרש מאנה, אשתו השנייה ואם שלושת ילדיו (ומי שגידלה את ביתו הבכורה מנישאיו הראשונים). באותה עת, הירושה הייתה שאלה פתוחה. שלושה מילדיו – אליזבת, לאכלן וג'יימס – כבר היו מנהלים בכירים שהתחרו על הכס. אנה, שהייתה זכאית למחצית מהונו שנצבר ב-31 שנות נישואין, ויתרה על זכות זו כדי להבטיח שארבעת ילדיו (כולל פרודנס, בתו הבכורה) יירשו את הונו לאחר מותו.

הסכם הגירושין חילק את השליטה באופן שווה בין הארבעה, וקבע כי למרדוק לא תהיה זכות לקבוע מי ינהל אחריו. "אם אדרס מחר על ידי אוטובוס, ארבעתם יצטרכו להחליט", אמר מרדוק לצ'ארלי רוז ב־2006. למעשה, בקביעה המוקדמת הזו – ביוזמת האם שרק רצתה בטובת ילדיה – נטמנו זרעי הפורענות.

שיטת ה"כאוס" של האבא-בוס

כשנשאל מרדוק איך ילדיו יסתדרו, השיב: "נצטרך לראות". הציטוט הזה מסביר למה הבית נראה כמו זירת קרב שנמשכה עשרות שנים. מרדוק לא עשה הפרדה בין "אבא" ל"בוס". הוא עודד את ילדיו להתחרות על תשומת ליבו המקצועית, וניהל את המרוץ בשיטת ה"כאוס": מינה אחד, הדיח אחר, והחזיר שלישי. הוא לא היה צופה מהצד – הוא היה הבמאי של המאבקים בין ילדיו.

עם השנים, הפערים האידיאולוגיים העמיקו. לאכלן הלך בעקבות אביו בקו השמרני, בעוד אחיו נטו לעמדות מתונות יותר. כדי לשמר את מורשתו הפוליטית, הגו מרדוק ולאכלן תוכנית סודית להענקת שליטה בלעדית לבן המועדף. הם קראו לתוכנית בשם האירוני "פרויקט הרמוניה משפחתית".

הם הגישו תביעה בנבאדה לשנות את תנאי הנאמנות, בטענה המופרכת, שנטילת זכויות ההצבעה משלושת הילדים האחרים היא "לטובת המוטבים". התביעה נדחתה; בית המשפט קבע כי הם פעלו בחוסר תום לב, מתוך אינטרס אישי של האב להנציח את קולו השמרני, ולא מתוך דאגה ליתר הילדים.

הסוף הידוע מראש: כוח וכסף יש, משפחה אין

בסופו של דבר לאחר סכסוך משפחתי ארוך שנים, הושגה עסקה בשווי 3.3 מיליארד דולר: לאכלן קיבל את השליטה, והאחים יקבלו כ-1.1 מיליארד דולר כל אחד ויישארו מחוץ לאימפריה. כולם, לכאורה, "הרוויחו", אבל האמת המרה היא שכולם הפסידו ובגדול – הם הפסידו את המשפחה!

המסקנה: סדר עושים מבעוד מועד ובתבונה

מסקנה אחת ברורה: העברה בין־דורית אינה אירוע טכני, אלא תהליך מורכב שמחייב תכנון מוקדם, רגיש ומדויק. עבור בעלי חברות משפחתיות, זהו לא סיפור רחוק, אלא תרחיש שחוזר על עצמו שוב ושוב, וככל שמקדימים להסדיר אותו נכון, כך מצמצמים סיכונים ושומרים הן על המשפחה והן על העסק.

בליווי חברות משפחתיות אנו בונים תהליך מוסדר להעברת השליטה והניהול, לצד הסדרת מערכות היחסים והאינטרסים בין בני המשפחה – באמצעות כלים משפטיים ועסקיים מותאמים – כדי לאפשר המשכיות יציבה, למנוע סכסוכים ולהבטיח את צמיחת החברה גם בדורות הבאים.