עבור משפחות רבות, חלוקת עיזבון אינה רק סוגיה משפטית – אלא נקודת מבחן למערכת היחסים המשפחתית. נכסי נפטרים (עיזבונות) המחולקים בין כמה יורשים עלולים להיות מקור שכיח למחלוקות ודאגות בין היורשים השונים. די בכך שמי מהיורשים מעוניין לממש את הנכס במהרה והאחר יעדיף להמתין לעליה במחירי הנכסים, כדי לגרום לוויכוחים ולהשפיע לרעה על היחסים בין בני המשפחה.

הסכם חלוקת עיזבון הוא אחד הכלים המרכזיים שמאפשרים לנהל מראש את חלוקת הנכסים, לצמצם חיכוכים ולמנוע מצבים של חוסר ודאות. כך, ניתן לייחד נכסים שהתקבלו בהורשה מבלי שהדבר יהווה עסקה, תוך פוטנציאל לחיסכון במס והקלה על קבלת ההחלטות וניהול הנכסים בפועל.

בהעדר הסכם מתאים, העברת חלקי דירות שאחים קיבלו בירושה, ביניהם, באופן בו אח מעביר לאחותו מחצית דירה אחת והאחות מעבירה לאח מחצית מדירה אחרת, לאחר שהעזבון חולק, עשויה להיחשב לעסקת חליפין ולגרור חיובים שלא נלקחו בחשבון.

לעומת זאת, הסכם חלוקת עזבון המגדיר מראש איזה נכס מקבל כל אחד מהיורשים, עוד קודם לחלוקת העזבון, אינו מהווה עסקה החייבת במיסים.

הסכם חלוקת עיזבון נוגע לשלושה עולמות: קניין, מיסים וניהול משפחתי. אין פתרון אחד שמתאים לכל מקרה, אך בחינה של הצרכים והאפשרויות הספציפיים בזמן אמת, תאפשר לטפל בכל החזיתות בצורה ממצה ומקיפה.

הסכם חלוקת עיזבון מאפשר להקצות נכס בשלמותו ליורש אחד (עם איזון לשאר לפי העניין), או לקבוע מנגנון מוסכם למכירה וחלוקת התמורה. כך נחסכות מחלוקות יומיומיות והנכס זוכה ל- “בעל בית” ברור.

הסכמים מסוג זה מאפשרים גמישות: יורש אחד מקבל דירה, אחר יקבל מגרש, והשלישי יקבל כספים או נכס מניב, וביניהם יתבצעו איזונים לפי שווי. ניתן לקבוע שורת מנגנונים לקביעת שווי ומימוש, לקבוע האם למנות שמאי או בעל מקצוע אחר לצורך קבלת ייעוץ מקצועי מתאים ואף לקבוע מנגנונים להסדרת זכויות ורישומן, בעיקר כאשר ישנה מורכבות ברישום זכויות. למשל, רישומים היסטוריים שלא הוסדרו, בניינים שאינם רשומים כבתים משותפים, קרקעות רמ"י (מינהל).

גם אם בסופו של דבר בוחרים שלא לערוך הסכם חלוקת עזבון ושומרים על זכויות משותפות בנכסים אשר התקבלו בירושה, כדאי לקבוע את דרך ניהול הנכסים. בהסכם ניתן להסדיר במפורש מי משתמש בנכס עד למסירה, האם נגבים דמי שימוש, מי מטפל בהשכרת הנכסים, לאן ישולם שכר דירה מי מחליט על תיקונים נחוצים וכיוצא בזה. ניתן גם לקבוע מנגנון בוררות או גישור, לצורך יישוב מחלוקות שוטפות או מהותיות, בכל הקשור בניהול נכסי העזבון.

תכנון מוקדם ומדויק של חלוקת העיזבון אינו רק עניין של נוחות – אלא כלי קריטי למניעת סכסוכים, שמירה על ערך הנכסים והגנה על שלמות המשפחה.